אופיר סירי נ' הכל בדולר בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה למחיקה על הסף של המרצת הפתיחה שהגיש המשיב, אופיר סירי, כנגד המבקשת, הכל בדולר.

2.ואלו עיקרי העובדות הצריכות לענין:

א.בתאריך 7.9.05 הגישה המבקשת בקשה לביצוע שטר חוב החתום ע"י המשיב, בלשכת ההוצאה לפועל.

האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל הומצאה למשיב ביום 26.9.05, כלומר, לפני למעלה מ- 4 שנים.

ב.המשיב לא הגיש התנגדות לביצוע השטר.

ג.בתאריך 5.11.09 הגיש המשיב את התובענה הנוכחית, ליתן צו הצהרתי לפיו השטר נשוא בקשת הביצוע חסר תוקף משפטי מחייב כלפיו ולחייב את המבקשת להשיב את כל הכספים שגבתה בגין השטר.

בין היתר, טען המשיב כי חתימת עושה השטר זויפה, בעת החתימה לא הוסברה לו המשמעות האמיתית של החתימה על השטר או מטרת החתימה. כן טען לכישלון תמורה, הפרת חוזה, טעות, הטעייה, עושק וכפייה.

3.יסודה של בקשת המבקשת הוא בקיומו של סעד חילופי לתובענה, התנגדות לביצוע שטר, בהתאם לסעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל.

4.המבקשת טוענת כי המשיב אינו רשאי להעלות טענותיו כנגד השטר בדרך של המרצת פתיחה, שכן שאלה זו ראויה להתברר בדרך של התנגדות לביצוע שטר.

לענין זה המבקשת הפנתה לספרו של ד. בר אופי הוצאה לפועל הליכים והלכות, בעמ' 736:

"השאלה אם הזוכה הוא אוחז בשטר שנהנה מהחזקה בפקודת השטרות בדבר אחיזה כשורה, או שמא נפל פגם בזכות הקניין שלו בשטר, שאלה זו ראויה לבירור אך ורק בדרך המיוחדת שהמחוקק היתווה לכך בדיני ההוצאה לפועל...

לא ייתכן שמצבו של חייב שהוזמן כדין ולא התנגד לביצוע שטר, יהיה טוב ממצבו של חייב שהתנגד לביצוע שטר והתנגדותו נדחתה. כל אחד מהם מושתק, ואיננו רשאי לעורר את הפלוגתה הזו במקום אחר."

5.המשיב טוען כי אין כל הוראה חוקית המונעת בירור התובענה בדרך זו.

המשיב הפנה לבש"א 3468/01 ה"פ 257/01 (שלום נהריה) נאדיה אבו אסעד נ' ממשך מימון ושירותי אשראי בע"מ.

לטענת המשיב, זכות הקנין כמו גם זכות הגישה לערכאות, משמעם כי על ביהמ"ש להיזקק לתובענה זו, אף אם לא הוגשה על ידו התנגדות לביצוע שטר בדרך המקובלת.

6.מהנימוקים שאפרט להלן, אני מקבלת את עמדת המבקשת וקובעת כי לאור קיומה של הדרך הדיונית של הגשת התנגדות לביצוע שטר יש למחוק את התובענה על הסף.

המחוקק קבע דרך בה תוגש התנגדות לביצוע שטר. המשיב מחויב היה לפעול בדרך זו, ואינו רשאי להתוות דרך דיונית חדשה, שאין משמעה אלא עקיפת הדרך הדיונית שקבע המחוקק, על המגבלות הקיימות באותה דרך.

בהתאם, אף המלומד בר אופיר קבע כי הדרך להעלות טענות הנוגעות לשטר היא בדרך הגשתה של התנגדות, ובדרך זו בלבד.

הדרך שהותוותה ע"י המחוקק עונה אף לזכויות שאותן העלה המשיב, ואינה פוגעת בהן. ככל שטענותיו של המתנגד מתקבלות, הרי נמנעת הפגיעה בזכות הקניין שלו ומתאפשר לו להעלות את טענותיו בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת. מכאן, שאין בזכויות אלו כדי לבסס את הצורך בהעלאת טענותיו באמצעות הגשת התובענה הנוכחית דווקא, תחת הגשת התנגדות לביצוע שטר כנדרש.